אלפי מנשה
זה הבית
אנדרטאות באלפי מנשה וגלעדים בדרך העולה ליישוב
כללי
היישוב אלפי מנשה הוקם בראשית שנות השמונים.
ב-26 שנות קיומו הפך ליישוב פורח ומשגשג, אך לא קלה הייתה הדרך. בתולדות היישוב נרשמו פרקים יפים ומלאי שמחה ולצידם, אירועים כואבים וטראגיים- כל אלה גיבשו קהילה מלוכדת וחזקה, ששורשיה איתנים באדמת היישוב. פיגועי טרור, שסימנו את תחילת האינתיפאדה הראשונה, בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות האלפיים, גבו מחיר נורא ממשפחות ביישוב.בנים יקרים, שגדלו באלפי מנשה ונפלו בעת שירותם הצבאי, הותירו כאב וחלל עצום בלב המשפחות היקרות, בקרב החברים ובקהילה כולה.
בדרך העולה ליישוב
בדרך העולה ליישוב הוקמו באופן ספונטני גלעדים ע"י תושבים ובני משפחה: גלעד לזכר עופרה וטל מוזס ז"ל, שנרצחו בפיגוע בשנת 1987, גלעד לזכרו שלאלברט ג'רסי ז"ל שנשרף למוות ברכבו בפיגוע בשנת 1988,גלעד לזכרה של רותי שועאי ז"ל שנרצחה ביריות בפיגוע על הכביש החדש, בשנת 2001 .מידי שנה, ביום הזיכרון, יוצאים בני נוער בליווי מבוגרים מהיישוב, להניח זרים על גלעדים, אנדרטאות ברחבי היישוב ובבתי עלמין מחוץ ליישוב בהם טמונים חללי צה"ל וחללי הטרור.
ברחבי היישוב
הוקמו אנדרטאות ופינות זיכרון, לחללי צה"ל ולחללי פעולות איבה.
אנדרטה לזכר עופרה וטל מוזס ז"ל
בשנת 1987 הושלך בקבוק תבערה לתוך מכונית ה של משפחת מוזס, האם, עופרה ז"ל, שהייתה הרה, ניספתה ברכב הבוער, הבן הקטן טל ז"ל, ניכווה אנושות ונפטר לאחר כמה חודשים. שאר בני המשפחה, האב אייבי, בתו עדי, בנו ניר וחבר של ניר שהיה ברכב – ניכוו קשות, וגם היום, 23 שנים לאחר האסון, נושאים בנפשם וגופם את הכאב והצלקות. הפסלת שוש חפץ, שהחליטה להנציח את זכרם של האם ובנה, הכינה פסל ברונזה מרשים ומרגש, בשם:"אימא, הכניסיני תחת כנפך", הפסל הוצב בפינת זיכרון ברחוב גלבוע, מעל ל"גן הבנים", כשהוא משקיף לכיוון מערב, צופה אל הדרך העולה ליישוב, בה ניספו שניהם.
"גן הבנים"
הגן היפהפה, הוקדש לזכרם של שני בנים יקרים, שהוריהם ומשפחתם מתגוררים ביישוב.
דוב אילת ז"ל, נפל בשנת 1967. ביישוב מתגוררים אמו,(אביו יונה ז"ל נפטר) ואחותו לאה לבקוביץ', תל"א, ומשפחתה.
אברהם(אבי)טל-כהן ז"ל, שהוריו ז"ל התגוררו ביישוב ואחותו דורית מקמל, תל"א, ומשפחתה מתגוררים ביישוב, נפל בשנת 1983.
הפארק הוקם במדרון היורד מרחוב גלבוע לכיוון ארבל, לשכונה הוותיקה, ניטעו בו עצים, יש בו פינות משחק לילדים ופועלים בתוכו שני גני ילדים, במקום שהיה בעבר "מעון נעמ"ת".
"גן אדיב"
הגן ופינת ההנצחה, הוקמו ברחוב תבור, לזכרו של סא"ל בגבעתי, מג"ד גדוד "צבר", שמוליק אדיב. הוא נפל בשנת 1988, בהיתקלות קשה עם מחבלים, בגזרת הר דוב בלבנון, תוך הגנה על יישובי הצפון. הוא היה מפקד ולוחם נערץ, בן 29 היה בנופלו. אחיו בני, שהתגורר ביישוב ברחוב תבור, ביקש להקים לזכרו את הגן. קרובי משפחה נוספים מתגוררים באלפי מנשה.
אנדרטת ג'רסי
בלילה חורפי,בפברואר 1989, שב נהג המונית, משירות מילואים. מכוניתו נפגעה מבקבוק תבערה, הוצתה והוא נלכד בתוכה ונשרף למוות. אלברט ג'רסי ז"ל התגורר ברחוב ארבל, הוא הותיר אחריו רעייה ושלושה ילדים. מקום הפיגוע סומן בגלעד שהפך לאנדרטה לזכרו. האנדרטה ממוקמת בדרך העולה ליישוב.
אנדרטת "מצפה הבנים-השניים"
ב-4/2/97 נפלו שני בני היישוב ב"אסון המסוקים": סגן שגיא ברקוביץ' וסמ"ר שחר קיסוס.האסון הכבד, בו ניספו שני בנים צעירים שגדלו ביישוב, הכה בהלם את המשפחות, החברים ואת תושבי היישוב. במצפה הנוף היפהפה , בו אהבו לבלות כנערים, הוחלט להנציח את זכרם. הוקם גן זיכרון, שם המצפה הוסב ל"מצפה הבנים-השניים", הוצבה אנדרטה משתי אבנים עתיקות שבליבן לוח הזיכרון והגן עצמו, הוקף ביצירה שפיסל אביו האמן של שחר קיסוס ז"ל, משה קיסוס יבל"א.המצפה מהווה מרכז תרבותי לערבי זמר, קונצרטים ומפגשים חברתיים. המועצה טיפחה את המקום ואת סביבות האנדרטה והמצפה, יש דרך גישה סלולה ונוחה, ספסלים וגן מטופח.
"חורשת הבנים"
חורשת הבנים ניטעה לזכרם של שני בני היישוב, שחר קיסוס ז"ל ושגיא ברקוביץ' ז"ל, שנפלו באסון המסוקים ב- 4/2/1997.
החורשה נמצאת בסמוך לשכונות הנוף במערב היישוב, בדרך לבית העלמין.
אנדרטת רותי שועאי ז"ל
ב- 12/9/2001 נסעה תושבת היישוב, רותי שועאי ז"ל, בדרכה על הכביש החדש, שנפתח לתנועה מספר חודשים קודם לכן. מחבל צלף ירה בה מכיוון קלקילייה והיא נהרגה במקום. רותי הותירה אחריה בעל ושני בנים, אח, גיסה ומשפחתו בני משפחה וחברים כואבים.
